Wizna-TarbutHebrewSchool-1935.jpg

 תרבות | היסטוריה

שורשינו - ארגון תרבות המקורי

עם נפילת שלטון הצאר במהפכת פברואר 1917, בוטלו הגבלות מסוימות שהיו על היהודים, והם מיהרו לפעול למען ריכוז ופיתוח החינוך היהודי. במסגרת ועידה של אגודת חובבי שפת עבר (שנוסדה ב-1907) שנערכה בפטרוגרד, 1917, ובה השתתפו גם ביאליק, דוד פרישמן, מ. בן אליעזר, הלל זלטופולסקי ובתו, שושנה פרסיץ, הוסב שמה של האגודה לרשת "תרבות". הוקמו במהירות כ-200 מוסדות השכלה – מגני ילדים, דרך בתי ספר מקצועיים וגימנסיות ועד אוניברסיטה. בשנת 1921 התאגדו המורים בעצמם, בעקבות ביקורת שהייתה להם על ארגון החינוך בהסתדרות הציונית, והקימו "משרד מרכזי זמני", שהפך בשנת 1922 ל"תרבות". באותה שנה התקיימה גם הוועידה הראשונה של "תרבות", ועידות אלו נמשכו לסירוגין עד 1936. בשיא גודלה, מנתה האגודה בפולין יותר מ-45,000 תלמידים. המורים הוכשרו בסמינרים של האגודה בערים גרודנו, וילנה, לבוב וורשה. השואה, שהכחידה את רובה של יהדות פולין, הביאה גם קץ לרשת תרבות.


אנשי "תרבות" ביקשו להקים בתי ספר עבריים, ציוניים וחילוניים (אך לא אנטי-דתיים), המשלבים לימודים עבריים וכלליים, הומניים וריאליים, תוך שימוש בשיטות חינוך מודרניות (כמו חינוך לעמלנות), על מנת להכשיר את התלמיד לתרום לעמו בעתיד. העמלנות שאותה ביקשו לקדם יצרה קשר בין הלימוד העיוני לפעילותו הפיזית של התלמיד. היא עמדה בניגוד לחינוך הישן, שעשה שימוש בשיטות של שינון החומר מספרים או בעל-פה. לפי שיטת העמלנות, יש לשים את התלמיד במרכז ולהתחשב בצרכיו ובשלבי התפתחותו, תוך כדי פיתוח האסתטיות, היצירתיות, הגוף וההתקרבות לטבע. ב"תרבות" קיבלה העמלנות משמעות נוספת, במסגרת הציונות, של הכשרה לחיי חלוציות, עשייה ויצרנות.