31cb2a01-0f69-4f15-8a5b-637a2afe00e1
WhatsApp Image 2020-07-31 at 21.20_edite
WhatsApp Image 2021-05-17 at 08.37.12.jp
WhatsApp Image 2021-05-16 at 16.14.01.jp
WhatsApp Image 2020-07-31 at 21.22.32.jp

תרבות ארה"ב מסייעת להקמתן ופיתוחן של קהילות בארה"ב המבוססות על תרבות יהודית עברית, התחדשות יהודית, וקשר לישראל.

?שאלות
הצטרפות

ברוכים הבאים

תרבות-ארה"ב רואה את שימור ופיתוח תרבותינו כצורך טבעי. התפוצה החדשה של ישראלים בארה״ב נמצאת ברגע חשוב בהיסטוריה לשימור תרבותה, מורשתה, וזהותה הקהילתית, במיוחד כאשר מדובר בישראלים אשר לא קשורים למוסדות דתיים (בתי כנסת). 

 

ישראלים בגולה מהווים קבוצה נפרדת מהתפוצה היהודית ונקראים על ידי חוקרים ה״גלות הישראלית״. התפוצה הישראלית בגלות העכשווית מתבדלת מהתפוצה היהודית בנושאים הקשורים לפרשנות תרבותית, דרכי חגיגת חגים יהודים ולאומיים, חשיבות השפה העברית, וקשר למדינת ישראל. מחקרים מראים שמהגרים ישראלים נמנעים מהצטרפות למוסדות יהודיים מקומיים וסיכון מוגבר להתבוללות, במיוחד בדור השני והשלישי.

 

אם כי המציאות הישראלית יצרה מדינה בה מתקיימת תרבות עברית יהודית עם אולי פחות צורך למוסדות מקבצים כמו בתי כנסת בחיים השבועיים של הרבה מהקהילה, המצב בארה״ב לא מאפשר את אי השייכות לארגון קהילתי בלי איבוד זהותי ותרבותי כבד. רבים מהישראלים בארה״ב לא מעוניינים, כמו רבים מהיהודים האמריקאים, בשיוך לבית כנסת ומה שכלול בבחירה זו.

 

מעטים הם ארגונים חברתיים קהילתיים בארה״ב בימינו ששמים את הקהילה הישראלית והתרבות העברית היהודית כמטרתם העיקרית.

 

תרבות-ארה"ב רואה בצורך לשמר ולפתח את תרבותינו כטבעי וחלק חשוב משימור עתידינו התרבותי ועתיד ילדינו. מטרתינו היא בניית קהילה חזקה המבוססת על תרבות עברית יהודית, התחדשות יהודית, וקשר לישראל.

 

אנו עושים זאת על ידי הכשרות, ליווי, ושיתופי פעולה עם גופים שונים. תרבות ארה"ב מאוגדת כעמותה עצמאית ונתמכת על ידי ארגונים שונים. הארגון נוסד כחלק ממיזם הקהל במסגרת ארגון חזון הנערך בשיתוף משרד התפוצות, ונתמך על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, ואחרים.

אנו מאמינים בדרכם של ארגונים כמו מכון קהילות אשר נשענים בראש ובראשונה על רצונותיהם, כישוריהם, וכישרונותיהם של האנשים הרכיבים כל קהילה וקהילה. להיפף מארגונים אשר כופים או מנסים לשכפל דרכי פעולה וסניפים, אנו פועלים לתת בידי צוותי מנהיגות מקומיים את הכלים לנווט ולהוביל את קהילותיהם בעצמם אל הכיוונים הנראים להם מתאימים עבור הציבור שלמענו הם פועלים.

שורשינו - ארגון תרבות המקורי

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

שורשיה של תרבות החלו עוד בשנות השמונים של המאה ה-19 כאחת מהוועדות התרבותיות של "חברת מפיצי השכלה" אשר פעלה ברוסיה והוציאה בזמנו את כתבי יל"ג, פרץ סמולנסקין, ואחרים. תרבות נוסדה כאגודת חובבי שפת עבר ב-1908 שמטרתה הייתה הפצת השפה העברית. סניפים רבים נפתחו ברחבי רוסיה והיא עסקה בתחומים רבים של התרבות והשפה העברית, כולל חינוך ופעילות ציונית. הארגון התקיים כחלק מהתנועה הציונית הרוחנית אשר קראה להמשיך את מטרתה המקורית של התנועה הציונות - תחייה לאומית הכוללת את חידוש התרבות היהודית ושלבסוף נסחה את הזהות היהודית החילונית-לאומית במדינת ישראל. ביאליק היה פעיל באגודה והרבה להרצות בסניף אודסה על נושאים שונים הכללו סופרים והוגים כמו טשרניחובסקי וסמולנסקין. בשנת 1921 התאגדו המורים בעצמם, בעקבות ביקורת שהייתה להם על ארגון החינוך בהסתדרות הציונית, והקימו "משרד מרכזי זמני", שהפך בשנת 1922 ל"תרבות". בשיא גודלה, מנתה האגודה בפולין יותר מ-45,000 תלמידים. המורים הוכשרו בסמינרים של האגודה בערים גרודנו, וילנה, לבוב וורשה. השואה, שהכחידה את רובה של יהדות פולין, הביאה גם קץ לרשת תרבות.

 

אנשי "תרבות" הקימו בתי ספר עבריים, ציוניים וחילוניים (אך לא אנטי-דתיים), המשלבים לימודים עבריים וכלליים, הומניים וריאליים, תוך שימוש בשיטות חינוך מודרניות (כמו חינוך לעמלנות), על מנת להכשיר את התלמיד לתרום לעמו בעתיד. העמלנות שאותה ביקשו לקדם יצרה קשר בין הלימוד העיוני לפעילותו הפיזית של התלמיד. לפי שיטת העמלנות, יש לשים את התלמיד במרכז ולהתחשב בצרכיו ובשלבי התפתחותו, תוך כדי פיתוח האסתטיות, היצירתיות, הגוף וההתקרבות לטבע. ב"תרבות" קיבלה העמלנות משמעות נוספת לחיי עשייה ויצרנות.

האידיאולוגיה מאחורי התנועה מתבהרת מדבריו של אחד העם, מראשי הוגיה של הציונות הרוחנית ומהחשובים ממנסחי הזהות שהיום אנו מכנים אותה היהדות הישראלית. אחד העם גם כן ראה את הבעיות ביהדות האורתודוקסית המסתגרת מין העולם וגם כן את בעיית ההתבוללות וחוסר השימור התרבותי ביהדות הפרוגרסיבית או חילונית, וביטא את הפתרון לבעייה זו כשינוי תודעתי למשמעות היהדות עצמה. אם הכח השולט בזהות היהודית בימי הגלות היה "האמונה" הדתית, ישנו גם שריר אחר - השריר ה"השתייכותי". אדם לא מרגיש יותר יהודי כי הוא מאמין יותר, אלא בגלל שהוא מרגיש יותר שייך לעם היהודי, הרגשה המתחזקת עם שפה ותרבות משותפת. במערכת החינוך העברית בשנות היישוב ובעשרות השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, נדרש כמעט כל תלמיד להכיר את מסותיו של אחד העם.

​פרויקט להכשרת מנהיגי תרבות יהודית בקהילות של ישראלים בארה"ב

​​

במסגרת הפרויקט ירכשו משתתפיו ידע וכלים מעשיים על-מנת שיוכלו –
- להוביל פעילויות שייצקו תוכן בעל משמעות ערכית ותרבותית באירועי החגים בדרך חילונית, עדכנית ומחדשת
- להנחות מפגשי לימוד למבוגרים – "יהדות בסלון", בתי מדרש חילוניים, "זיכרון בסלון" וכד'
- לערוך טקסי מעגל חיים – טקסי לידה, בר ובת מצווה, טקסי נישואין וטקסי אבלות

לצד המפגשים הקבוצתיים, יתקיימו במסגרת הפרויקט המרכיבים המשלימים הבאים:
א. הנחיית מפגשי לימוד על-ידי משתתפי הפרויקט בקבוצות קהילתיות או חוצות קהילות
ב. יצירת מאגר תכנים בשירות הקהילות – ליקוט כתבים, שירים, מערכי פעילות ומסכות לאירועים ולטקסים
ג. פיתוח תוכן מקורי המותאם לקהילות של ישראלים בתפוצות